כמו עטלפי פירות אחרים, יש לעטלף זה שמיעה רגישה מאד וחוש ריח מפותח וראייה טובה שתעזור להם לתמרן היטב במהלך התעופה, במיוחד בלילה. מה שעושה אותם שונים מעטלפי פירות אחרים הוא יכולת לאיכון-הד. נבדלים בכסותם האפורה חומה או החומה בחלקה העליון, חום שהוא כהה יותר בחלקו העליון של הראש. חלקי הגוף התחתוניים חיוורים לרוב בגוון אפור חום. יש להם שערות ארוכות בהירות על הסנטר והצוואר למרות שפרוותם קצרה ודלילה. לעיתים יש להם ציציות צהובות חיוורות של שיער בצד של הצוואר הבולט במבוגרים של מין זה , בעיקר הזכרים. רוב הזכרים גדולים באופן משמעותי מהנקבות. תכונה אופיינית מאד לעטלף זה פרט מהיכולת לייצור שיחת נקישה ייחודית, הינה הכנפיים שלהם. המחוברות לצדדים של הגב ומופרדות על ידי פס רחב של פרווה. החותכות התחתונות מפוצלות, ולניבים חריץ אורכי על פני השטח החיצוניים אשר הוא המדיאלי מעט למרכזו המלתעות הראשונות קטנות יותר מאשר המלתעות השניות, בעיקרב לסת העליונה. שוכני מערות חשוכות, נקיקי סלעים וקברים ישנים. מערת העטלפים הידועה בדרום הפיליפינים משמשת לכינוס המוני של פרטים רבים של מין זה.
אורך כללי
מוטת כנפיים
מסה
משקל כללי
12.2 - 10 ס"מ
49 ס"מ
74.4 גרם
103 - 70 גרם
בשמי הלילה
נפוץ לאורך כל דרום מזרח אסיה: מיאנמר, תאילנד, קמבודיה, לאוס, וייטנאם, סינגפור, אינדונזיה, האי בורנאו, מזרח טימור, הפיליפינים, האי שלמה ויסמרק ארכיפלג, ופפואה גינאה החדשה.
תפוצה
49 ס"מ
אורך הזרוע
34
2
M
3
P
1
C
2
I
לסת עליונה
3
3
1
2
לסת תחתונה
נוסחת השיניים
2.5 - 1.4 ס"מ
אורך הזנב
ניזון מצוף ואבקת פרחים. כאשר בעונה, עטלפים אלה נהנים מאכילת פרי בשל ורך, בדרך כלל במטעים. רוזטים אלו ידועים כבר כי הם מסוגלים לעוף יותר מ 38 קילומטר כדי לצאת ללקט מזון בלילה אחד. הם יוצרים קבוצות גדולות בעת האכלה על שטחים גדולים של מזון, כגון מטעים או קבוצות של עצי תאנה..
