מעשה בראשית נפלאות מעשי בורא העולם

עטלף הפירות המצוי הוא מין ממשפחת עטלפי הפרי. הם נפוצים במגוון רחב של אזורי אקלים, בעיקר אזורים חמים – הן ביערות טרופיים והן במדבריות‏. עטלפי הפירות נפוצים בדרום ומערב אפריקה, במזרח התיכון, ובארצות הים התיכון‏. ב-2004 תועדה לראשונה מושבה של עטלף פירות מצוי בצפון סוריה, בשנת 2001 פורסם כי אף נמצא מאובן שן השייכת ככל הנראה לעטלף פירות במרכז פולין, וייתכן והוא היה נפוץ שם בעבר לפני שחל שינוי אקלים באזור. צבעם יכול להשתנות באזורי המחיה השונים, בגווני אפור-חום, כאשר הכנפיים בעלות גוון כהה יותר, והאזור הוונטרלי בהיר יותר. מין זה חסר שערות ארוכות באזור הצוואר אשר קיימות במינים רבים אחרים. פניו דומים לפני שועל, וחסרים קפלי עור באזור הנחיריים או האוזניים שקיימים במיני עטלפים אחרים, לכן עטלפים אלה מכונים גם שועלים מעופפים. זהו הסוג היחיד מבין העטלפים הגדולים שמבצע איכון הד (אקולוקציה). הצלילים בהם הם משתמשים לכך שונים מאוד מאלה של העטלפים הקטנים, ויש חוקרים המשערים שיכולת איכון ההד של הרוזט התפתחה בנפרד במהלך האבולוציה, מכיוון שהם נוטים להתגורר במערות והיא מאפשרת להם לחיות בחושך מוחלט. עטלפי הפירות המצויים משתמשים לצורך איכון ההד בצלילי נקישה של לשונם בדופן הלוע, ולא בצלילים גרוניים‏. צלילים אלו הם בעלי תדירות נמוכה יותר מאלה שמשמיעים העטלפים הקטנים. עם זאת, אותות אלה מקנים לעטלף יכולת הימנעות טובה ממכשולים. השמיעה של עטלף הפירות המצוי מותאמת היטב לאותות האקולוקציה שהוא משדר‏. הצלילים הם אימפולסים קצרים בעלי אנרגיה נמוכה, ולכן קשה לאתר את הצליל המוחזר מהמכשול, והיכולת המרשימה של העטלף להימנע ממכשולים הן באור והן בחשכה נשארת כרגע בגדר חידה‏.

המין בישראל : בישראל בתקופה מסוימת היו עטלפי הפירות מרובים עד כדי כך ששיערו כי הם מהווים מזיק לחקלאות. למעשה, מחקר שפורסם ב-1999 הראה שרק 15% מהפירות מהם העטלפים ניזונים היו גידולים חקלאיים, ורק שניים מהם גודלו קרוב לאזור המחקר. ההכרזה על עטלף הפירות המצוי כעל מזיק חקלאי על ידי רשות שמורות הטבע הובילה לניסיונות מיגור העטלפים, בעיקר פעולות של עישון מערות על ידי אתילן-די-ברומיד (1958) והרעלה בגז לינדן אשר פגעו פגיעה קשה באוכלוסיות עטלפי החרקים בארץ, אך לא הביאו להקטנת אוכלוסיית עטלפי הפירות (למרות הרעלה ישירה של אלפים מהם). אוכלוסיית עטלפי הפירות קטנה, בסופו של דבר, כנראה עקב פיצוץ אוכלוסין.‏ עטלפי הפירות המצויים משמשים מאביק בלעדי של עצי הבאובב‏ והם משמשים גם כמאביקים וכמפיצים חשובים עבור עצי פרי בישראל. הם מפזרים את זרעי הפרי אותם הם יורקים אל מעבר לצלו של העץ, וחלק מהזרעים הקטנים יותר עוברים במערכת העיכול של העטלף. הטיפול שעוברים הזרעים יכול לעתים לסייע לנביטתם‏. הטורפים העיקריים של העטלפים הם דורסי הלילה השונים, והגורמים העיקריים המגבילים את גודל האוכלוסייה הם טפילים למיניהם, מחלות, ומחסור בפירות זמינים בתקופת החורף. עטלף פירות הוא ערך טבע מוגן בישראל‏.