הנשפון הגדול הינו אחד מהעטלפים האירופיים הגדולים יותר. פרוותו בצבע חום בינוני בפלג גופו העליון ואפרפרה לבנה בחלקי הגוף התחתוניים. בעל אוזניים גדולות עם צפירי אוזן בולטים מאוד, האיבר המהווה חלק חשוב מאד ממערכת איכון ההד של העטלף. הזכרים הינם פוליגמיים, וייתכן שתהיינה בהרמון של זכר יחיד עד חמש נקבות. הנקבות יוצרות בתי יולדות גדולים בעליות גג או במערות ומביאות לעולם צאצא יחיד בכל היריון, המתרחש בדרך כלל בחודש יוני. כאשר הנקבות עוזביות את הקן למטרת חיפוש מזון הן מותירות את התינוקות שלהם בחדר תינוקות משותף אשר לעתים קרובות כמה נקבות נשארות לשמור. העטלפים הצעירים מסוגלים לעוף לאחר כשלושה שבועות, ומגיעים לבגרות מינית בשלושה חודשים. נמצאים לרוב בסביבת בני אדם. כפי הנראה השתמשו במערות כאתרי קינון, וכיום הם חורפים גם במערות וגם במכרות. הם צדים את טרפם ביערות ושטחים מעובדים.
אורך כללי
מוטת כנפיים
מסה
משקל כללי
9.1 - 6.3 ס"מ
45 - 35 ס"מ
45 - 20 גרם
45 - 20 גרם
בשמי הלילה
נפוץ על פני מרכז אירופה ובאוכלוסיות פזורות על פני אירופה הדרומית והמזרחית, אך נתון בסכנת הכחדה על פני כל הטווח שלו. היה אמור להימצא בדורסט וסאסקס, אבל הוכרז באופן רשמי שנכחד בבריטניה בשנת 1990, למרות פרטים מסוימים אולי כבר חזרו.
תפוצה
45 - 35 ס"מ
אורך הזרוע
38
3
M
3
P
1
C
2
I
לסת עליונה
3
3
1
3
לסת תחתונה
נוסחת השיניים
0.8 - 0.5 ס"מ
אורך הזנב
טורף חרקים גדולים יותר, בעיקר חיפושיות, אותם הם צדים במשך כארבעה עד חמש שעות לאחר שיצאו בשעת הערב מאוחר. הם ידועים לחפש מזון על הקרקע אחר החרקים המועדפים עליהם.
מזון
70 ימים.
משך ההריון
המין בישראל : בשנות ה-90 נמצאו רק פרטים בודדים בשתי מערות בגליל: אחת בגליל העליון ואחת בגליל התחתון. פרטים נוספים נצפים מפעם לפעם גם במרומי החרמון (מעל ברֵכת מן)/ יש חפיפת-מה בנתוני אורך אמה ומשקל בין נשפון גדול לבין נשפון מצוי, המקשה על קביעת המין לגבי נתונים מהעבר. בשנות ה-40 דיווח דור על פרטים בודדים ללא נתוני מיקום (אצל: מייקין 1977). בשנות ה-70 מצא אותו מייקין (1977) בגליל התחתון (יודפת), אך כיוון שהפרטים לא נמדדו, לא ברור אם היה זה נשפון גדול או מצוי. ב-1985 נמצא במערה בגליל התחתון (פרומקין וחובריו 1987). משנות ה-60 עד אמצע שנות ה-80 הורעלו עטלפי-פירות במערות ששכנו בהן גם עטלפי-חרקים. גודל האוכלוסיה: עשרות בודדות. במערה אחת נמצאו פחות מ-20 פרטים; במערה אחרת נמצאו פרטים בודדים. נראה שהמין מעולם לא היה נפוץ בישראל, והיום הוא עומד על סף הכחדה./p>
