הנשפון המשופם הינו העטלף הקטן ביותר מהסוג נשפון המצוי באירופה. דומה מאוד במראהו לנשפון ברנדט, ואכן נשפון ברנדט הופרד מהנשפון המשופם רק לאחרונה, בשנת 1970. לשני המינים פרווה מדובללת, אך באופן כללי, הנשפון המשופם בצבע כהה; הגב בצבע חום אגוז, אפור חום או חום בהיר, הבטן בדרך כלל כהה או אפורה בהירה, קרום כנף, האף ואוזניים כהים בצבע חום. תכונות היכר מובהקת בין עטלפים משופמים וברנדט הן הצורה של צפירי האוזן והשיניים. כניסה נפרדת ממוקמת בחלק החיצוני של האוזן הארוכה והמחודדת. האוזניים הינן מורכבות, כאשר לכל אחת מהאזניים ארבעה עד חמישה קפלים אופקיים בחלקה הפנימי. הפרווה של עטלפים אלה היא ארוכה וגסה, ומשתנה בצבע בכל הגוף. קרום הכנף, הלוע והאוזניים בגוון חום כהה. הפרווה שעל הגב בדרך כלל בצבע חום אגוז או אפור חום כהה. פרטים מסוימים עשויים להיות בצבע חום בהיר, אך זה נדיר. נפוץ בבתי גידול פתוחים, כולל פארקים, עיירות, וגנים. "שובר" (1997) קובע כי נשפון זה הינו יותר עטלף ביתי מאשר עטלף חורש. מצוי בגבהים מתונים, בין 1,800 ו - 1,923 מטרים. מעט מאד ידוע על מערכת ההזדווגות של מין זה מאחר ואין כלל דיווחים בנושא. לעומת זאת, ידוע כי נשפון זה מקיים מושבות משותפות מרובות נקבות, כשהזכרים יוצרים הרמונות של 2 עד 7 נקבות. הזדווגות מתחילה בסתיו וממשיכה לתוך החורף, שזה הזמן שהנשפון נכנס לתרדמת החורף. ממצאים מראים כי לעטלף זה היכולת לעכב את לידת העובר, עד לאביב, כמו כן גם אחסון זרע. תופעה זו מקשה מאד על ציון המדוייק של תקופת ההריון. כאשר באמצע יוני, הנקבות יולדות צאצא יחיד. הנקבות מגיעות לבגרות מינית במהלך השנה הראשונה של חייהן.
|
בשמי הלילה
|
|
נפוץ באופן נרחב ברחבי אפריקה שמדרום לסהרה. בתת אזור הדרום אפריקאי הוא נמצא בחלקים הצפוניים ולאורך החוף המזרחי וברצועה מקייפטאון למוזמביק. בתי גידול כוללים יער, חורש וסוואנה נהרות, המקום בו יש אספקה של פירות בשלים. דורש מערות או מערות בקרבת מקום למטרות קינון.
|
תפוצה
|
|
22.5 - 19 ס"מ
|
אורך הזרוע
|
|
38 |
3 |
M |
3 |
P |
1 |
C |
2 |
I |
לסת עליונה |
3 |
3 |
1 |
3 |
לסת תחתונה |
|
נוסחת השיניים
|
|
4.3 - 3.0 ס"מ
|
אורך הזנב
|
|
מגוון רחב של פירות רכים, צוף, אבקת פרחים ופרחים. ההעדפה שלהם היא עבור פרי טעים הבשל של הרבה עצים מקומיים, כולל תאנים וקייפ אש.
|
מזון
|
|
לא ברור ימים.
|
משך ההריון
|
|
המין בישראל : בחרמון ובשולי הגולן עד הכנרת. אין מידע מהעבר. נתגלה לראשונה בישראל (בחרמון) רק ב-1994. באירופה מוגדר המין בקטגוריית סיכון VU, שכן מספר אוכלוסיות הולכות וקטנות. האוכלוסיה בישראל מצומצמת מאד, שכן החרמון והגולן הם בשולי אזור התפוצה של המין. בישראל נפוץ המין בשטח שגודלו כ-600 קמ"ר. במושבת הרביה היחידה הידועה נמנו ב-1997 כ-150 פרטים. יש להניח שהאוכלוסיה בישראל מונה לכל היותר כמה מאות פרטים.
|