האבובף החלילי, או אבובף פלורס, ניתן לזיהוי בקלות על ידי הנחיריים הייחודיים שלו, דמויי האבובים הצינוריים, הסוטים מעט הצידה מקצה הלוע. הפרווה ארוכה וצמרית, בגוון חום אדמוני או אפור חום כהה, מתפשטת עד לקרום הזנב, הרגליים והזרועות. קרום הכנף מחובר לבוהן החיצונית והאגודלים הינם ארוכים במיוחד, יחסית למיקרו עטלף כמו אבובן זה. בשעת המנוחה עוטפים האבובנים את הכנפיים שלהם סביב הגוף, בדומה לעטלפי פירות, אך מרחיקים אותן מאזור החזה ובכך משמשות הכנפיים מעין מטרייה. מה שמאפשר לעטלפים להשאר יבשים באיזור המחייה הלח שלהם. האבובף החלילי פולט קולות שיחה, תלולה ליניארית קצרת טווח (פחות מ - 4 מילישניות), בעוצמות נמוכות היורדות מ - 120 קילוהרץ ל - 60 קילוהרץ. מין זה משתמש במגוון רב של קינים קצרי שימוש הכוללים את קניהם התלויים של גדרון השיחים צהוב הגרון והתנר. כמו כן ניתן למצאם מקננים על קבוצה של עלים יבשים התלויים אנכית וכפות שרכים. מין זה מקנן לרוב ביחידים ובקינים נמוכים, בשל טבעם של הקינים אותם הם בוחרים. ביערות הגשם ניתן למצוא קינים בגבהים של 1.5 עד 8 מטרים מעל פני האדמה.
|
בשמי הלילה
|
![](images/Animals/Mammals/Bats/ICO/Groups/globe.png)
|
מעט ידוע על תפוצתו של מין זה, ישנם רישומים המתארים כי הוא נפוץ מפלורס ואולי איי סאמבאווה שבאיי סונדה הקטנים, מדרום מזרח סולאווסי על איי פלנג, ועל איי מולוקאן של בתג'אן, בורו, אמבון, קראם, גורונגי (כל אינדונזיה). כמו כן נרשם מיישובים פזורים באי גינאה החדשה (אינדונזיה ופפואה גינאה החדשה), והאיים של אומבויי ובריטניה החדשה (בפפואה גינאה החדשה). באוסטרליה, ידוע ממספר היישובים בצפון קווינסלנד עד לאזור טווח ברזל ואחר כך דרומה בין אזור מפרץ שיפטונס פלט-סידר והר זירו ליד פלומה.
|
תפוצה
|
![](images/Animals/Mammals/Bats/ICO/Groups/wing.png)
|
25 ס"מ
|
אורך הזרוע
|
![](images/Animals/Mammals/Bats/ICO/Groups/teeth.png)
|
34 |
2 |
M |
2 |
P |
1 |
C |
2 |
I |
לסת עליונה |
3 |
2 |
1 |
3 |
לסת תחתונה |
|
נוסחת השיניים
|
![](images/Animals/Mammals/Bats/ICO/Groups/tail.png)
|
3.7 - 3.1 ס"מ
|
אורך הזנב
|
![](images/Animals/Mammals/Bats/ICO/Groups/food.png)
|
תר אחר מזונו בחופות ותתי חופות של יערות הגשם. ובאקוטון שבין יערות גשם ויערות לחים בעלי צמחיה נמוכה וקשת עלים (סקלרופיל). התעופה איטית ורפרפנית המאפשרת לו לרחף בשעת הצייד, ניזון מחרקים קטנים אותם הוא צד מפני הצמחיה בה הוא מקנן. נרשמו עדויות כי בשעת הצייד הוא משתמש בקולות קצרים ונמוכים המקלים עליו את התהליך. מלקטים לרוב בחלק העליון של העצים ושם הם ניזונים גם מחרקים וגם מצוף הפרחים. עכבישים מהווים חלק חשוב בתזונה שלהם.
|
מזון
|
![](images/Animals/Mammals/Bats/ICO/Groups/baby.png)
|
לא ידוע ימים.
|
משך ההריון
|
|