|
אבובף (מורינה) זה נקרא על שמו של הפלאונטולוג והזואולוג הגרמני, פרנץ מרטין הלגנדורף. כמו כן מוכר גם בשמות אבובף סיבירי ואבובף יפני. בשפה היפנית אבובף זה נקרא בשם "הית'רטו". הפרווה צפופה ורכה, בגוון מאפרפר עד לחום אדמדם בחלקי הגוף העליוניים, כאשר שערות הפרווה ארוכות ובולטות במיוחד. שאר חלקי הגוף התחתוניים בגוון אפרפר בהיר. קרום הכנפיים אפרפר חום, הלוע כהה ואת קצהו מקשטים אבובי אף אניציים המחלקים את האף לשניים כשכל אבוב מסתיים בנחיר. האוזניים רחבות ומעוגלות, עם בליטות בגבול האחורי שלהן. מערכת השיניים חזקה ומסיבית במיוחד. אבובף זה שוכן באזורים הרריים, עד לכדי גבהים של 4,000 מטרים מעל פני הים, ביערות מחטניים המשולבים בעצים רחבי עלים ובדרך כלל בחללים תת קרקעיים. קיני היום ממוקמים בחופות העצים וכמו כן מחפשים מקלטים אחרים הקשורים לעץ (מתחת לקליפה רופפת, בערימות עצי הסקה, וכו') כמו כן מצויים במערות. הלידות כנראה מתרחשות בתחילת הקיץ. הנקבות אינן יוצרות מושבות קינון גדולות ואף ישנה האפשרות שהן חיות בבדידות. ההריון בדרך כלל מסתיים עם צאצא יחיד או שני צאצאים בכל המלטה. מבלה את שנת החורף במערות, לעיתים אף במצבורים של עד כמה מאות פרטים.
|
|
בשמי הלילה
|
|---|
|
|
צפון סין; בחלקו העליון של נהר יניסיי שברוסיה; אלטאי, סיביר הדרומית והדרום מזרחית. רוסיה, קזחסטן ומונגוליה; קוריאה; אזור אוזורי (רוסיה); סחלין (רוסיה); הונשו, שיקוקו וקיושו (יפן).
|
תפוצה
|
|
|
31 - 25 ס"מ
|
אורך הזרוע
|
|
|
| 34 |
3 |
M |
2 |
P |
1 |
C |
2 |
I |
לסת עליונה |
| 3 |
2 |
1 |
3 |
לסת תחתונה |
|
נוסחת השיניים
|
|
|
4.5 - 3.2 ס"מ
|
אורך הזנב
|
|
|
ניזון מחרקים, לרוב חיפושיות, שאותם הוא מלקט מפני הקרקע או "קוטף" מפני הצמחייה. מעוף שיחור המזון רב עוצמתי ומגוון ביכולות תמרון. בעודו תר אחר מזון , מין זה עושה שימוש נרחב בתנועת קרקע ואותות איכון-הד בתדרים של 112-40 קילוהרץ עם מקסימום אנרגיה סביב 50-80 קילוהרץ.
|
מזון
|
|
|
לא ידוע ימים.
|
משך ההריון
|
|
