סורינאם - דג משוריין וקרפדה טורפת ציפורים

25 ינואר 2012 

חוקרי ארגון השימור הבינלאומי גילו ביערות ונהרות סורינאם, 46 מינים חדשים למדע של דגים, חרקים ודו-חיים. בין התגליות: דג שפמנון עם שריון קוצני שמסייע לו להתגונן מפני מפגש עם דגי פיראנה גדולים, קרפדות עם קרניים שטורפות ציפורים וחיפושיות ענק זרחניות.

1,300 מינים שונים של בעלי חיים תועדו במהלך מחקר שארך שלושה שבועות בדרום מערב סורינאם, ביניהם 46 מיני בעלי חיים הנחשבים כחדשים למדע, כך עולה מדו"ח חדש שפרסם ארגון השימור הבינלאומי (CI) בארה"ב, המציין החודש (פברואר 2012) 25 שנות פעילות ברחבי העולם.

למעלה מ-50 חוקרים מכל רחבי העולם, ביניהם נציגי שבטים מקומיים וסטודנטים, אספו מגוון מרהיב של דגים, זוחלים, דו-חיים, ציפורים, יונקים קטנים וגדולים כאחד, וחרקים צבעוניים ביניהם חגבים, שפריריות, שפיריות, חיפושיות מים וחיפושיות זבל. 

החוקרים הגיעו לסורינאם בקיץ לפני כשנתיים במטרה לחקור שלושה אזורי יערות נידחים, לאורך נהרות המדינה. הם הצליחו לתעד לא רק יגוארים גדולים שחלפו ביערות, אלא גם דגים זעירים בנהרות. בין התגליות הבולטות ניתן לציין קרפדות עם קרניים שטורפת ציפורים, שמונה מיני דגים מתוקים, עשרות מיני חרקים ביניהם חיפושיות ענק זרחניות.

איך שורדים דגי שפמנון מפני הרעב הקטלני של דגי הפיראנה הגדולים בנהרות סוריאנם בדרום אמריקה? החוקרים מצאו מין חדש של שפמנון משוריין (Pseudacanthicus sp), המצוייד במיגון דוקרני במיוחד שנועד להגן עליו מפני תקיפות של טורפים במים. הדג מצוייד בקשקשים חדים המכסים את חלקו החיצוני של עמוד השידרה שלו ומקנות לו הגנה. לדברי החוקרים, הדג הנדיר התגלה לאחר שאחד ממדריכי השטח המקומיים דג אותו במים והתכוון לאכול אותו, עד שבמקרה הבחינו המדענים בדג המיוחד. 

תגלית נוספת חדשה למדע היא צפרדע עצים צבעונית (Hypsiboas sp), שניחנה בגדילים (קצוות) לבנים לאורך רגליה ומעין דורבן בחלקן האחורי. החוקרים סבורים כי דבר המקנה לרגליה מראה של מגף בוקרים (קאובוי). הצפרדע התגלתה על ענף עץ בשעת לילה בביצה הסמוכה לנהר. 

החוקרים הציבו גם מצלמות מעקב ברחבי היערות המופעלות באמצעות חיישני תנועה ונדהמו לגלות כי במרחק של עשרות מטרים ממחנה הלינה והעבודה שלהם, חלפו טורפים גדולים כדוגמת יגוארים, אוצלוט וארמדילים גדולים. 

ד"ר טרונד לארסן, מנהל המשלחת וחוקר בארגון השימור, אמר כי לאור מגוון המינים האדיר שהתגלה באזור, יש לפעול כדי לשמור על האזורים הללו, לא רק למען חיות הבר והסביבה, אלא גם כדי להבטיח כי הקהילות המקומיות תוכלנה לשרוד גם לדורות הבאים, כשאחד האמצעים הוא פיתוח של תיירות אקולוגיות באזור. בכוונת החוקרים לשוב בקרוב לאזור כדי לנסות ולגלות מינים נוספים חדשים למדע.

החיפוש אחר המגוון הביולוגי במקום הפראי האחרון בעולם, יכול להיות מסע מתסכל, בעיקר בשל ההשפעות של כריתת העצים והפיתוח התעשייתי המואץ. אבל באזור הלא סלול של סורינאם, מדינה השוכנת בחלקה הצפוני של אמריקה הדרומית, דיווחו המדענים על חדשות מרעישות.

"אנו יכולים לומר בוודאות שזהו עדיין שטח בתולי, לעומת רוב המקומות שביקרנו בהם", אומר לארסן טרונג, מנהל תוכנית השימור וההערכה הבינלאומית. התמורה מהשימור הבינלאומי של המקום, הגיעה עם גילויים של 46 מינים פוטנציאליים חדשים, בעקבות מסע של שלושה שבועות אל מערב סורינאם שנערך במהלך 2010. הרשימה החדשה כוללת מין חדש של "צפרדע קאובוי", זן מוזר של שפמנון משוריין וגזעים ססגוניים של חיפושיות.

מדגסקר וטנזניה - חדשים בעולם: נחש עם קרניים ולמור עכברי

12 ינואר 2012 

חוקרים גילו ביערות מדגסקר מין חדש למדע של למור עכברי קטן עם עיניים גדולות וחיבה לחרקים. בטנזניה נמצא נחש צבעוני ממין "צפעוני שיחים מתילדה", המצוייד בצמד קרניים על ראשו. מדוע זכה הנחש לשם מתילדה? מחווה של החוקר לבתו בת ה-7.

חוקרים ממדגסקר וגרמניה גילו מין חדש של למור עכברי קטן ביערות מזרח מדגסקר. הקיפוף הקטן ממין למור עכברי גֶרְפּ (על שם ארגון לחקר פרימטים במדגסקר - GERP), התגלה לאחר מסע חיפושים ממושך של חוקרים ביערות במהלך השנים 2008-2009 כדי לתעד את מיני הלמורים המצויים באיזור.החוקרים לכדו מספר למורים (Microcebus gerpi) ביער כדי למדוד את מימדי גופם ולקחו מהם דגימות גנטיות. בתום המדידות והתיעוד, שוחררו הלמורים בחזרה לטבע.

רק לאחר ניתוח הדגימות בגרמניה, גילו החוקרים מהמכון הזואולוגי באוניברסיטת האנובר, כי הלמור העכברי שנמצא ביער הינו חדש למדע. לדברי החוקרים, ישנם מיני למורים עכבריים קטנים יותר בשמורה המרוחקת עשרות ק"מ מהיער בו נמצאו הלמורים החדשים.

אוכל פירות וחרקים

החוקרים ציינו כי הלמור העכברי הוא פעיל בעיקר בשעות הלילה, נחשב לאוכל כל ובתפריט מזונו, ניתן למצוא לא רק צמחים, פרחים ועלים, אלא גם חרקים קטנים ואפילו זוחלים. הוא מצוייד בעיניים גדולות, זנב פרוותי ארוך ומשקלו מוערך בכ-60-70 גרם. הוא נחשב ללמור עכברי גדול בהשוואה למיני למורים עכבריים אחרים.למעלה מ-30 מיני למורים חדשים למדע התגלו ב-12 השנים האחרונות באי, שזכה להכרה עולמית בעיקר תודות לאוכלוסיית קיפופי הלמור המצויה בו. הטבע באי סובל מאיומים רבים. השטחים הטבעיים נעלמים בהדרגה, חיות הבר האנדמיות (המצויות אך ורק במדגסקר) סובלות מציד ומאובדן שטחי מחייה טבעיים בים וביבשה. כריתת יערות מהווה את האיום המרכזי ומומחים אומרים כי האי איבד כבר למעלה מ-90 אחוז מהיערות המקוריים שבו. ההפיכות הרבות בשלטון בשנים האחרונות ומצב הכלכלה הקשה, מניעים תושבים רבים לצוד חיות ולנצל את משאבי הטבע המקומיים במהירות.  

איזו מתילדה נמצאה ביערות טנזניה?

שלושה חוקרים מארה"ב, טנזניה ואיטליה גילו מין חדש של נחש צבעוני ביערות נידחים בדרום מערב טנזניה.הנחש ממין "צפעוני שיחים מתילדה" (Matilda’s Horned Viper - Atheris matildae), מגיע לאורך של כ-60 סנטימטרים וככל הנראה ארסי.מעל לעיניו ישנן צמד "קרניים" חדות והוא נוהג לארוב לטרף בסמוך למקורות מים, שם הוא מנסה לצוד צפרדעים ודו-חיים בשעות הלילה. את מרבית מזמנו, מבלה הנחש על עצים.הנחש הצבעוני לא זכה במקרה לשם המיוחד. טים דבנפורט, מנהלת שלוחת אגודת שימור חיות הבר (WCS) בטנזניה ואחד מצוות החוקרים, העניק לנחש את שמו החדש כמחווה לבתו מתילדה, בת השבע.

החוקרים לא פירטו היכן גילו את הנחש במטרה למנוע מציידים וסוחרים בחיות בר ללכוד את הנחשים הנדירים כדי למכור אותם. לדבריהם, לכידת החיות מהטבע למטרות סחר מהווה את אחד האיומים הגדולים ביותר לבעלי חיים וזוחלים בפרט באפריקה. מהשטח אספו החוקרים 4 זכרים בוגרים גדולים, 5 נקבות קטנות יותר ועוד שני נחשים צעירים, במטרה להקים גרעין רבייה בשבי. עוד ציינו החוקרים כי שטח בית הגידול של הנחשים אינו גדול ואין להם הערכה לגבי גודל האוכלוסיה המשוער של הנחשים בטבע, מאחר שמדובר בזוחלים חמקמקים וקשים לאיתור. החוקרים הזהירו כי הזוחל החדש למדע צפוי להיות מוגדר בסכנת הכחדה חמורה עקב כריתת יערות ופעולות לכריית מחצבים באזור.

מיאנמר: תיעוד ראשון בטבע של קופים חייזריים  - חרומף סלוד חוטם

11 ינואר 2012 

לאחר שנה של מעקבים בתנאי מזג אוויר קשים, הושג תיעוד ראשון בטבע של קופים נדירים ממין חרומף בעל אף סולד בצפון מיאנמר. הקופים התגלו כמין חדש למדע ב-2010. "הם ביישנים", אומרים החוקרים בראיון מיוחד ל-ynet.

תגלית נדירה במיאנמר (בורמה). לראשונה מאז 2010, במהלכה התגלה מין חדש למדע של קוף בצפון המדינה, הצליחו חוקרים לתעד חמישה קופים ביערות נידחים בתנאי מזג אוויר קשים, בעזרת מצלמות מעקב משוכללות.

בתחילת 2010 הגיעו עדויות ראשונות לקיומו של מין חדש למדע של קוף חייזרי, בעל פאות פנים עבות בהרים נידחים בצפון מיאנמר. תודות למבנה פניו המיוחדים המצויידים באף פחוס ומעט סולד, הוא זכה לשמו - חֲרוּמַף בעל אף סולד.

זהו קוף עשיר בפרווה צפופה, בעל זנב ארוך וגדול במיוחד. פרוותו שחורה אך אזורי הסנטר והאוזניים מעוטרים בפרווה לבנה. עד כה היו ידועים למדע מינים של קופי חרומף באזור סין, ויטנאם - אך לא במיאנמר.

"הקופים תוארו למדע לראשונה בזכות פגר של קוף שנאסף על ידי צייד מקומי, אך עד כה לא היתה לנו הוכחה ממשית כי  הקופים אכן מצויים בטבע", אומר בראיון מיוחד ל-ynet ממיאמנר, פרנק מומברג, מארגון הטבע "Fauna & Flora International", שהוביל את משלחת החיפושים הראשונה שגילתה את הקוף הנדיר לראשונה למדע. 

המתעטש בגשם וביישן ביותר

בשפת המקומיים מכונה החיה "קוף עם אף סולד" ועל פי האמונות הרווחות בקרב התושבים, הקוף נוהג לשבת עם ראשו בין רגליו בזמן הגשמים ואף מתעטש בקול, דבר שמקל על מציאתו בטבע. להערכת החוקרים, מבנה פניו של הקוף גורמים לכך שטיפות הגשם חודרות לאפו וגורמות לו להתעטשויות רבות.

מומברג, שהכריז על התגלית הבוקר (ג') במסיבת עיתונאים מיוחדת במדינה יחד עם נציגי ארגונים בינלאומיים לשמירת טבע (FFI, BANCA, PRCF), מספר על הדרך הארוכה לתגלית. "מדובר באחד המקומות האחרונים באסיה שעדיין נחשב לשממה פראית. זהו אזור במזרח הרי ההימלאיה, בנקודה הנושקת לגבול בין טיבט ליונאן (דרום סין). ההרים הם קשים ביותר למעבר. מעקב אחרי חיות בר באזור נחשב למשימה קשה ותובענית ביותר מבחינה פיזית", הוא אומר. לדבריו, "הקושי הגדול נובע מהעובדה כי הקופים עצמם הם ביישנים ביותר עקב פעולות ציד של שבט מקומי שהולכות וגוברות. היה דרוש לנו רק שבוע כדי להגיע לסביבת המחייה של הקופים. שלגים כבדים מדצמבר ועד פברואר הופכים את משימת התקנת המצלמות לכמעט בלתי אפשרית".

למרות שלגים כבדים וגשמים בלתי פוסקים שמיררו את חיי משלחות החיפוש, הצליחו בסופו של דבר להתקין עשר מצלמות מעקב במעמקי היערות. המצלמות הוצבו בתחילת השנה שעברה, אך רק לאחר חמישה חודשים התגלו סימנים ראשונים לקיומם של הקופים.

המצלמות הוכיחו: נקבות עם דור העתיד ביער

"זכר בוגר אחד, שתי נקבות שכל אחת אוחזת בגור צעיר וכולם תועדו חולפים ליד המצלמות", מגלה מומברג. העובדה כי נצפו גורים מחזקת את הערכת החוקרים כי הקופים מצליחים להתרבות ואוכלוסייתם מונה פחות מ-200 פרטים בטבע, דבר המעמיד אותם בסכנת הכחדה קיומית. ארגוני הסביבה בשיתוף עם ממשלת מיאנמר ורשויות מקומיות זכו לתמריץ אדיר כדי להגן על אחד מהיונקים הנדירים ביותר בעולם ובקרב יחלו בתכנון תוכנית שימור של הקופים בטבע. אך לא רק קופים נדירים נלכדו במצלמות המעקב. פנדות אדומות, חתול בר משוייש, דובי מלאי וחיות בר נוספות.

מבחינתו של מומברג, הדבר החשוב ביותר לעשות כדי להגן על הקופים הנדירים הוא להפסיק את פעולות כריתת העצים שמתבצעת על ידי הסינים. לדבריו, מתבצעות באזור כריתת יערות בהרים ובמצוקים, דבר שגורם להיווצרות של מפולות גדולות ופגיעה בסביבת המחייה של חיות הבר.

"הפועלים הסיניים רוכשים חיות בר מהתושבים המקומיים למטרות מזון וגם כדי לסחור בחיות באופן בלתי חוקי ולהביאן לסין. במיוחד עצמות של קופים ואברי דובים. השילוב בין סחר בחיות בר, כריתת עצים חייב להיעצר בשיתוף עם הרשויות בסין". 

בארגון מציינים כי הם משתפים פעולה עם מחלקת הסביבה, השימור והיערות בממשלת מיאנמר, במטרה לאתר אזורים חדשים המצריכים הגנה בפארק הלאומי בו נמצאו הקופים. "המטרה שלנו היא להבטיח שימור לטווח ארוך של הקופים ומיני בעלי חיים אחרים המצויים בסכנת הכחדה".

הודו: מדענים זיהו 12 זנים חדשים של צפרדעים ו-3 שחשבו שנכחדו

18 ספטמבר 2011 

צוותי מדענים מהודו איתרו 12 זנים של צפרדעים שלא היו מוכרים עד כה, וכן שלושה זנים של צפרדים שהיו סבורים שנכחדו. בין זני הצפרדעים שנתגלו ישנה צפרדע שזכתה לכינוי "מייללת הלילות" משום שקרקורה נשמע כמו יללת חתול והיא ישנה בימים. צוות הזאולוגים מאוניברסיטת ניו דלהי שפרסם את ממצאיו בכתב העת המדעי "זוטקסה" מציין כי בכך עולה מספר זני הצפרדעים המוכרים בהודו ל-336. בשבוע שעבר איתרו מדענים בבורניאו את קרפדת הקשת הנדירה שלא נראתה על ידי בני אדם כבר 87 שנה.

משלחת חוקרים מהודו ובריסל גילתה 12 מינים חדשים למדע של צפרדעי לילה ושלושה מינים של צפרדעים שהתגלו מחדש אחרי עשרות שנים שלא נמצאו בטבע. בין התגליות: צפרדע המקרקרת כמו חתול וצפרדעים המנהלות משמרות השגחה משותפות על הביצים. 

ממצאי המחקר שמתקיים מזה כ-20 שנה בדרום מערב הודו, יצא לדרך תודות לשיתוף פעולה בין חוקרים מאוניברסיטאות דלהי, בומבי ובריסל, התפרסמו בסוף השבוע בירחון העולמי לזואולוגיה וטקסומוניה (Zootaxa). 

פרופ' סאת'יאבהמה דאס בּיג'וּ, מאוניברסיטת דלהי, החוקר דו-חיים מזה כ-35 שנה, הוביל את משלחת המחקר הנוכחית ולקח חלק בגילויים של 45 מיני דו-חיים. כמו כן, גילה מיני דו-חיים נוספים שנחשבו אבודים ונמצאו מחדש בשנים האחרונות.  

ביג'ו סיפר כי הוא והסטודנטים שהיו עימו, ישבו על הקרקע ביערות או סמוך למקורות המים, המתינו לקריאות הצפרדעים, ואז ניסו לאתר אותן באמצעות פנסים. כך הצליחו החוקרים לאתר בשנת 2006 תשע "צפרדעי לילה מייללות", ביניהן שתי נקבות ושבעה זכרים, שזכו לשם המדעי Nyctibatrachus poocha. 

הייחוד של הצפרדעים הללו, שהוגדרו כחדשות למדע, הוא בזכות היכולת הווקאלית שלהן לתקשר זו עם זו. החוקרים תיארו במחקרם כי לצפרדעים הללו יש קרקור מיוחד במינו הדומה לייללת חתול. החוקרים העניקו לצפרדע את הכינוי פוּצ'ה, שמשמעותו חתול ביתי בשפת המליאלם, אחת מהשפות הנפוצות בהודו.

• 12 צפרדעי הלילה שנתגלו בהודו:

• שלוש הצפרדעים שנתגלו מחדש לאחר שנים רבות (מספר השנים מצויין ליד כל מין שנתגלה):

לכתבה בשפה האנגלית