נתפס על חם: חור שחור בלע כוכב

צוות חוקרים הצליח לראות את רגעיו האחרונים של כוכב בלב גלקסיה הרחוקה מאיתנו 2.7 מיליארד שנות אור. מה קורה לחומר לאחר הבליעה? על התופעה המסתורית ביקום

08 מאי 2012

בשבוע שעבר פורסם במגזין ניצ'ר שחוקרים מאוניברסיטת ג'והן הופקינס הצליחו לצפות בבליעה של כוכב בחור שחור מסיבי המצוי בליבתה של גלקסיה המרוחקת מאיתנו 2.7 מיליארד שנות אור. הכוכב האומלל הספיק כבר להשיל את מעטפתו החיצונית, העשירה במימן, כתוצאה מהכבידה האדירה של החור השחור אך ללא הועיל. הליבה של הכוכב, המכילה בעיקרה הליום שנוצר בתהליכי ההיתוך במרכז הכוכב בראשית חייו, המשיכה לחוג סביב החור השחור במסלולו אליפטי מאוד עד שנצפתה כשהיא נבלעת בחור השחור.

הצוות שצפה בבליעת הכוכב ארב לתופעה כזו זמן רב. הוא צפה בגלקסיות רבות שבמרכזן חורים שחורים מסיביים רדומים, כדי לבודד אירוע של בליעת כוכבאחד. התצפיות נעשו באורכי גל של על סגול הנפלטים, בין היתר, מחומר המואץ למהירויות גבוהות ליד חור שחור. השלב האחרון של בליעת הכוכב ארכה כשנה. הכוכב, או מה שנותר ממנו, סב במסלול מאוד אליפטי סביב החור השחור. הצוות הצליח להבחין בעלייה איטית של הקרינה הנפלטת מסביבת החור השחור שהגיעה לשיא כחודש לאחר שהחלה להיפלט. לאחר מכן חלה דעיכה איטית בקרינה הנפלטת לאורך כשנה עד שגוועה כליל.

בדיקת מאפייני הקרינה בתחום קרינת ה-X שנעשתה באמצעות טלסקופ החלל של צ'אנדרה, הראתה שרוב רובו של החומר שנבלע בחור השחור הוא הליום, המרכיב העיקרי בליבתו של הכוכב. הקרינה שנפלטה מהחומר שנשאב לחור השחור היתה שקולה לאנרגיה הנפלטת בעת פיצוץ סופרנובה – השלב האחרון והאלים בחייו של כוכב מסיבי, אך בניגוד לפרק הזמן הקצר מאוד, בן כמה ימים, שבו נפלטת האנרגיה כתוצאה מפיצוץ סופרנובה, במקרה הזה, שבו נבלע כוכב, העלייה עד לשיא הקרינה היתה איטית יותר וארכה כחודש. מחישובים של האופן שבו עלתה הקרינה מהכוכב הנבלע אפשר היה לחשב את מסתו של החור השחור והיא די דומה למסתו של החור השחור במרכז הגלקסיה שלנו – כמה מיליוני מסות שמש "בלבד".

צילום: נאס"א

חור שחור בולע כוכב (הדמייה כמובן) (צילום: NASA, Jet Propulsion Laborarory))

בולענים בחלל

חורים שחורים הם בין הגופים האקזוטיים ביותר בשמיים והם מגרים מדי פעם את הדמיון האנושי. חורים שחורים מוגדרים כגופים שהכבידה שלהם כה גדולה, עד ששום דבר לא יכול להימלט מהם. כאשר אנו רוצים להימלט מגוף מסוים, נניח מכדור הארץ, אנו צריכים להעניק לגוף הנמלט מהירות בריחה. מהירות הבריחה תלויה במסה של הגוף ממנו רוצים להימלט ומהמרחק שלנו מהגוף. לדוגמה, מהירות הבריחה מפני כדור הארץ היא 11 ק"מ לשנייה. חוק שחור מוגדר כגוף שאפילו האור, במהירות הפנטסטית של 300,000 ק"מ לשניה, אינו יכול להימלט ממנו.

חורים שחורים עשויים להיווצר כאשר כוכב מסיבי מאוד מסיים את חייו. אלו קרויים – חורים שחורים כוכביים. אולם, חורים שחורים יכולים להיות גם במרכזי גלקסיות. כיוון שמסתם של האחרונים יכולה להגיע למיליארדי מסות שמש, הם קרויים חורים שחורים מסיביים, או סופר מסיביים והם מצויים במרכזי גלקסיות. ראשיתם של אלה היא כנראה ביקום הקדום והם אכלסו את מרכזי הגלקסיות הקדומות שאנו רואים היום כקוואזרים – גלקסיות שהחור השחור במרכזן בולע מכל הבא ליד והתוצאה – חומר שנזרק לחלל במהירויות אדירות ומשחרר קרינה אנרגטית מאוד המאפיינת את הקוואזרים.

כיום ההנחה הרווחת היא שחורים שחורים מסיביים במרכזי גלקסיות נפוצים ביותר והיחס בין חורים שחורים במרכזי גלקסיות לכלל הגלקסיות גדול ורק מספר השרים ביחס לאוכלוסיה במדינתו הקטנה עשוי להתחרות ביחס זה. חור שחור מסיבי נצפה במרכז הגלקסיה שלנו והוא מזוהה לפי תנועתם של הכוכבים האומללים החגים סביבו שגזר דינם – בליעה בחור השחור – אינו ניתן להמתקה. אולם, הקצב שבו כוכבים נבלעים בחור השחור במרכז הגלקסיה שלנו הוא קטן מאוד, אחת לכמה עשרות עד מאות אלפי שנים.

 

ומה קורה לחומר שנבלע בחור השחור?

זו אחת מהשאלות שהתשובה הפיזיקלית להן היא חד משמעית – אין אפשרות לדעת. כיוון שאין כל דרך לקבל אינפורמציה מתוך החור השחור, אזי אין שום דרך לאשש או להפריך כל תיאוריה באשר לגורלו של החומר שנשאב אל החור השחור. החור השחור אמנם קורן קרינה בקצב איטי מאוד, הקרויה קרינת הוקינג, אך משך הזמן שבו תוקרן כל המסה של החור השחור אל החלל בתור קרינה הוא כמעט אינסופי במונחי הזמן שלנו, גם במונחים של הזמן שחלף מאז המפץ הגדול..

כל הזכויות לכתבה כאן ב-YNET. תודות לדוקטור  יגאל עובדיה פת-אל - יישר כח!!

יום ראשון הגדול: ירח מלא ענקי בשמיים

ביום ראשון 06 למאי 2012 לפנות בוקר תתרחש ''פריגאה'': ירח מלא בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ. הירח ייראה גדול יותר ב-10 אחוז, ואורו יהיה ב-20 אחוז חזק יותר מהממוצע. גם ביום ראשון בערב עדיין מומלץ לצאת עם מצלמות ומשקפות

05 מאי 2012

ב-6 במאי, יהיה ירח מלא. בכך אין חדש ותופעה זו מתרחשת מדי חודש בחודשו. אלא שהפעם הירח יהיה גם בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ בעת מילואו ולכן, בעת זריחת הירח מעל האופק המזרחי, הוא ייראה גדול במיוחד.

מילוא של הירח שבו הוא מצוי גם בנקודה הקרובה ביותר במסלולו לכדור הארץ (פריגיאה) התרחשה גם ב-19 במרס, ערב חג הפורים אשתקד, אלא שאז היה הירח מעט יותר קרוב אלינו מאשר מרחקו כיום ולמעשה אז היה בנקודה הקרובה ביותר אלינו מזה 18 שנים. השנה, יהיה מרחקו של הירח מאיתנו 356.9 אלף ק"מ.

הירח סובב סביב כדור הארץ במסלול אליפטי יחסית ומרחקו הממוצע מאיתנו הוא 384.8 אלף ק"מ. הנקודה הרחוקה ביותר מכדור הארץ במסלולו השנה (אפוגיאה) תחול שבועיים אחר המילוא הנוכחי, ואז יהיה מרחקו של הירח מאיתנו 406.5 אלף ק"מ, כך שההפרש בין המרחק הקרוב ביותר של הירח מכדור הארץ למרחק הרחוק ביותר הוא כ-50 אלף ק"מ. גם המרחקים בין שני הגופים בעת הפריגיאה והאפוגיאה אינם קבועים ואף הם משתנים במשרעת של כ-15 אלף ק"מ.

צילום: נאס"א

הירח (צילום: אמיר ברנדט)

בעת זריחת הירח המלא ביום ראשון, הירח ייראה גדול במיוחד. גודלו של הירח בעת זריחתו תלויה בשני גורמים – האחד הוא מרחקו האמיתי מאתנו ונתון זה מייחד את המילוא הנוכחי. אולם, מי שיביט בירח המלא הנראה ענק ביחס לאופק, מוזמן לצפות באותו ירח בדיוק כמה שעות מאוחר יותר, כאשר הוא תלוי ברום הרקיע. אז ייראה הירח קטן הרבה יותר.

זו אינה אלא אשלייה אופטית, הנגרמת בגלל ניסיונו של המוח להשוות את הירח לעצמים המצויים לידו בזריחתו על קו האופק. למעשה, בעת הזריחה, הירח ימצא רחוק מהצופה מרחק של רדיוס כדור הארץ, יותר ממרחקו מהצופה כאשר הוא ברום השמים, לכן, גודלו הזוויתי אמור אף להיות קטן יותר. כל זאת אינו גורע במאומה מיופיו של הירח המלא הזורח בכלל והירח המלא הקרוב הנוכחי בפרט.

במילוא הנוכחי יהיה קוטרו של הירח המלא גדול בכ-10% מגודלו הממוצע ואורו יהיה גדול בכ-20% ביחס לירח הממוצע. הצלמים שביניכם מוזמנים להכין את המצלמות ולצלם את הירח הזורח על רקע נופים מעניינים במיוחד. למעשה, הירח יהיה בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ בוקר יום ראשון, שעה 6:33 שעון ישראל והירח יהיה מלא (על הקו ארץ שמש) באותה שעה בדיוק, כך שהמועד הטוב ביותר לראות את הירח הגדול הוא דווקא בשקיעת הירח המלא, לקראת השעה 6 בבוקר ביום ראשון, אך גם בזריחתו בערב, המראה לא יהיה שונה בהרבה.

תנועתו של הירח סביב כדור הארץ מורכבת מאוד. מלבד הסיבוב של שני הגופים – הירח וכדור הארץ – סביב מרכז הכובד המשותף המצוי בתוך כדור הארץ, תנועתו של הירח סביב כדור הארץ מושפעת גם מכבידת השמש וכן מכבידת כוכבי הלכת. לפיכך עושה מסלולו של הירח סביב כדור הארץ שתי תנועות שזמן המחזור המשותף שלהן הוא 19 שנה (פרק הזמן החולף בין שני מצבים דומים של הירח, כדור הארץ והשמש). מחזור זה אחראי בין היתר להתלכדות התאריכים של הלוח העברי, הבנוי על מחזורי הירח עם תיקון למחזור השמש, לבין הלוח האזרחי.

צילום: נאס"א

הירח (יחס פרופורציוני)

נסיך הגאות והשפל

כלמרחקו של הירח מכדור הארץ וכן למופעיו יש השפעה על כדור הארץ בדמות כוחות הגיאות שהוא מפעיל על כדור הארץ. תנועות הגיאותוהשפל של הימים והאוקיינוסים תלויות במיקומו של הירח ביחס לנקודה שבה מתרחשת גיאות או שפל, אך גם במופעיו, כיוון שבעת שהירח מלא, כדור הארץ מצוי בינו לבין השמש, שאף היא משפיעה על הגיאות והשפל אם כי במידה פחותה וכן בעת מולד הירח, עת הירח והשמש מצויים באותו הצד. לבד מההשפעה על גיאות ושפל, הירח מפעיל כוחות גיאות גם על קרום כדור הארץ והדיעות חלוקות באשר למידת ההשפעה הזו על תופעות טבע אחרות כגון רעידות אדמה.

מצד אחד, הירח מצוי מעל האופק של כל נקודה על פני כדור הארץ לפחות פעם אחת ביום ובעת מילוא או מולד – פעם אחת בחודש. כיוון שלמזלנו אין זו השכיחות של רעידות האדמה הגדולות, אין כנראה השפעה ישירה של הירח על רעידות האדמה. אולם, נקודה מעניינת היא שבעת מרבית רעידות האדמה הגדולות בתקופה האחרונה, היה הירח במולדו ובנקודה הקרובה ביותר אלינו סמוך מאוד לרעידות האדמה, אולם מכאן קשה מאוד להסיק מסקנות לגבי הקשר ואם קיים כזה, שבין הירח ורעידות האדמה.

אולם למילואו של הירח ביום ראשון יש כבר קורבן והוא מטר המטאורים העשיר אטא אקווארידים, שמוצאו בקבוצת דלי הנראית בתקופה זו בשעות שלאחר חצות הלילה מעל האופק הדרום-מזרחי. אורו של הירח המלא שיאיר כל שעות הלילה, יפריע לצפייה במטר שהקצב הצפוי שלו בעת השיא הוא כמה עשרות מטאורים בשעה. זהו מטר שמקורו בשביט המפורסם ביותר, שביט האלי, שהיה השביט הראשון שמסלולו סביב השמש חושב על ידי אדמונד האלי במאה ה-17. המטאורים של מטר זה מהירים והם נכנסים לאטמוספירה במהירות של 66 ק"מ לשנייה אך נשרפים הגובה של כמה עשרות ק"מ מאיתנו. השנה, כאמור, יפריע אורו של הירח המלא לצפייה במטר.

כל הזכויות לכתבה כאן ב-YNET. תודות לדוקטור  יגאל עובדיה פת-אל - יישר כח!!

הביטו למעלה: אסטרואיד בגודל עשרות מטרים ליד כדור הארץ

הכינו את הטלסקופים: ביום ראשון הקרוב יחלוף ממש לידנו 2012 EG5. הזמן המומלץ לצפות בו הוא דווקא בשבת בערב. וגם: נוגה מדגמן חצי עיגול בשמי הלילה

30 מרץ 2012

ביום ראשון הקרוב (1 באפריל), בשעה 12 בצהריים יגיע 2012 EG5 למרחק של 242 אלף ק"מ בלבד מכדור הארץ, כשני שלישים ממרחקו הממוצע של הירח מאיתנו. גודלו של אסטרואיד זה מוערך בכמה עשרות מטרים (חסם עליון של 92 מטר).

אסטרואיד זה נמנה על האסטרואידים קרובי ארץ (NEOs), כאלה שמסלולם מביאם לקרבה למסלולו של כדור הארץ. אולם, אסטרואיד זעיר זה אינו במסלולהתנגשות עם כדור הארץ. הוא סובב סביב השמש במסלול אליפטי למדי, בעל אקסצנטריות של 0.55, כאשר המרחק הממוצע שלו מהשמש (מחצית הציר הארוך של האליפסה בה הוא סובב סביב השמש) היא 2.22 יחידות אסטרונומיות (יחידה אסטרונומית אחת היא המרחק הממוצע של כדור הארץ מהשמש, כ-150 מיליון ק"מ). האסטרואיד נע במסלול שכמעט משיק למישור הקפת כדור הארץ את השמש והוא משלים הקפה סביב השמש אחת ב-3.31 שנים.

הוא מגיע לקרבה המרבית לשמש במרחק של 0.98 יחידות אסטרונומיות מהשמש והמרחק המרבי של השמש הוא 3.46 יחידות אסטרונומיות. הוא יגיע לקרבה המרבית לשמש ב-12 באפריל בשעה 2 לפנות בוקר, אבל אז יהיה מרחקו מאיתנו 7.5 מיליון ק"מ והוא ייראה רק בטלסקופים גדולים מאוד ובעזרת מצלמה.

צילום: נאס"א

אסטרואיד (תמונת המחשה)

חלק הארי של האסטרואידים מצוי בחגורה שבין מאדים לצדק, אולם בגלל השפעות של כוכבי הלכת או התנגשויות בינם לבין עצמם, נזרקו אסטרואידים אל פני מערכת השמש, כאשר לחלקם מסלולים החוצים או כמעט חופפים למסלולו של כדור הארץ. אלה קרויים - אסטרואידים קרובי ארץ והם מהווים את הסיכון הגדול ביותר כיום לחיים על כדור הארץ. גם אסטרואידים קטנים, שגודלם עשרות מטרים, עשויים לסכן את כדור הארץ. בשנים האחרונות התגלו כמה אסטרואידים כאלה, שחלפו ליד כדור הארץ במרחקים של מאות אלפי קילומטרים בלבד. בגלל גודלם הקטן, הם מתגלים בדרך כלל סמוך למעברם לידנו. בשנת 1908 פגע אסטרואיד שקוטרו כמה עשרות מטרים בכדור הארץ, מעל טונגוסקה שבסיביר והותיר הרס רב ברדיוס של עשרות קילומטרים. נכון לעכשיו, אין שום אסטרואיד ידוע שמצוי במסלול התנגשות עם כדור הארץ.

כיצד לצפות באסטרואיד EG5 2012?

כיוון שמדובר באסטרואיד קטן ביותר, אנו נוכל לצפות בו רק כאשר יהיה בשיא קרבתו אלינו. אולם, כיוון ששיא הקרבה אלינו תהיה בצהרי היום של ה-1 באפריל, המועד הטוב ביותר לראותו מישראל הוא בערב של היום הקודם ב-31 במרס. האסטרואיד יהיה בקבוצת הידרה והוא ינוע בכיוון דרום מזרח לקבוצת אנטליה (משאבה). ב-31 במרס מהירות התנועה הזוויתית של האסטרואיד היא קרוב לשתי מעלות קשת בשעה (4 קוטרים של הירח המלא). בצהרי אותו יום, יהיה אסטרואיד כרבע מעלה מערבית מהכוכב הבהיר אלפא בהידרה, אך הוא לא ייראה בגלל אור השמש.

לאחר השקיעה, בשעה 20:47 האסטרואיד יעבור בדיוק במצהר (יהיה בדיוק בכיוון דרום, 40 מעלות מעל האופק הדרומי) והוא ינוע לכיוון דרום כשהוא שוקע בשעה 2 לאחר חצות. בהירותו של האסטרואיד באותו ערב תהיה קטנה והוא עשוי להיראות בטלסקופים גדולים בקוטר 25 ס"מ ומעלה. לקראת השקיעה שלו בשעה 2 לאחר חצות הוא מתבהר קמעה אך עדיין די מאתגר לטלסקופ בקוטר 20 ס"מ כאשר האסטרואיד כבר קרוב מאוד לאופק. למחרת היום, ב-1 באפריל בשעות הערב, כבר יהיה האסטרואיד רחוק יותר ובהירותו תפחת מאוד ויהיה צורך בטלסקופים גדולים מאוד כדי לצפות בו.

צילום: נאס"א

אסטרואיד EG5 2012

נוגה בצביר הפליאדות

אירוע נוסף המתרחש במערכת השמש שלנו קשור בכוכב הלכת נוגה שהוא הכוכב הבולט והבהיר ביותר בשמים בכלל ובשמי הערב בתקופה זו בפרט. נוגה נראה היטב מעל האופק המערבי מיד לאחר השקיעה, כאשר חדי העין יכולים להבחין בו גם בשעות הדמדומים ושעות האור.

נוגה התקבץ עם כוכב הלכת צדק במחצית מרס ומאז הוא ממשיך בתנועתו על כיפת השמים לכיוון מזרח, כאשר הוא נע לכיוון קבוצת שור. ב-3 באפריל, ימצא כוכב הלכת נוגה בחלקו הדרומי של צביר כוכבי הכימה (הפליאדות). אפשר יהיה לראות את המחזה בעין, במשקפת שדה או בטלסקופ תוך שימוש בהגדלה נמוכה. צביר הכימה מוזכר בספר איוב ובספר עמוס וזהו צביר פתוח הנראה היטב בעין כקבוצה בת 6 כוכבים, המוכרת יותר בשמה היפני – סובארו.

במשקפת שדה אפשר להבחין בעשרות כוכבים שרובם שייכים לצביר הצעיר שגילו נאמד בכמה מיליוני שנים בלבד. בשל מהירותו הגבוהה יחסית על פני כיפת השמים, נוגה ישהה בתחומי הצביר רק ב-3 באפריל, אך אפשר יהיה לראותו בקרבת הצביר גם ביום שלפני וביום שלאחר מכן. מי שיביט על נוגה באמצעות טלסקופ, יוכל לראותו בצורה של חצי עיגול, ממש כמו הירח ברבע הראשון שלו וזאת בגלל המצב ההדדי של נוגה, הארץ והשמש המאפשר לנו לראות גם את פניו המוסתרות מהשמש או את חלקן.

כל הזכויות לכתבה כאן ב-YNET. תודות לדוקטור  יגאל עובדיה פת-אל - יישר כח!!

טלסקופ WISE: כל היקום בקצות האצבעות

נאס"א פרסמה אטלס המבוסס על צילומיו של טלסקופ התת אדום שלה. יותר מ-560 מיליון כוכבים, גלקסיות ואסטרואידים, זמינים לכל החוקרים ומציגים תמונות מרהיבות

18 מרץ 2012

מספר הכוכבים בשמים תמיד היווה שם נרדף למספרים גדולים, בלתי ניתנים לספירה. בראשית טו', ה' נאמר: ''הבט נא השמימה וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם'' וזאת במסגרת ההבטחה שניתנה לאברהם אבינו על ידי האל לאחר עקידת יצחק, הבטחה לפיה ''והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים'' (שם, כב', יז).

האמנם? מספר הכוכבים הנראים ברגע נתון לאדם בעל ראיה ממוצעת, ממקום חשוך, רחוק ממקום ישוב, בלילה ללא ירח, הוא כ-3,000 בלבד. האטלסים והקטלוגים הראשונים של השמים שנוצרו על ידי היוונים (היפארכוס שחי במאה ה-2 לפני הספירה ולאחריו תלמי, שחי באלכסנדריה במאה השניה לספירה) מנו 1,028 כוכבים שאפשר לראות בעין (אטלס אלמגסט של תלמי). רק לאחר המצאת הטלסקופים במאה ה-17, החל האדם להביט עמוק יותר לשמים ומספר הכוכבים אותם ראה, מבעד לעדשת הטלסקופ, גדל בסדרי הגודל. במחצית המאה ה-19, מנה האטלס של ארגלנדר 210 אלף כוכבים (אטלס BD) ובתחילת המאה ה-20, כאשר נכנס הצילום האסטרונומי לשימוש מסיבי, כבר נוצרו אטלסים של כוכבים שמנו כמה מאות אלפי כוכבים כל אחד.

אולם, הטכנולוגיה התקדמה בצעדי ענק. לקראת סוף המאה ה-20 כבר מופו השמים באמצעות טלסקופים שהוצבו בחלל. אלה, משוחררים מהמגבלות שמטילה האטמוספרה בכל הקשור לאיכות התצפית וחסימת חלק ניכר של תחומי הקרינה המגיעה מהחלל, החלו לספק נתונים מדויקים יותר באשר לכוכבים. למשל, דיוק גבוה יותר של מרחקם מאיתנו (עובדה מעניינת היא, שאחד מהאטלסים שכלל את המידע החשוב באשר לנתוניהם של מיליוני כוכבים נקרא בשם היפארכוס, כמחווה לאותו יווני מהולל). לצורך המשימה של טלסקופ החלל של האבל, נבנה אטלס מיוחד שבו היו 15 מיליון כוכבים.

צילום: נאס"א

15 טריליון ביטים של מידע (צילום: רויטרס)

אך השיפור הטכנולוגי לא הסתיים עם המידע הפנטסטי שהגיע מהאבל. הצבת טלסקופים בחלל אפשרה לנו לבצע תצפיות מדויקות בתחומי קרינה אחרים המגיעים מהחלל הנחסמים על ידי האטמוספרה שלנו. למשל, תת-אדום, על-סגול וכן קרינת גאמא וקרינת X. והנה, בשבוע שעבר שחררה סוכנות החלל האמריקאית נאס"א, אטלס חדש, שמבוסס על -15 טריליון ביטים של מידע שלוקטו באמצעות טלסקופ החלל המצלם בתחום התת-אדום, טלסקופ הקרוי – סקר השמים בשדה רחב (WISE). באטלס נכללים 563 מיליון גרמי שמים, בהם כוכבים, אסטרואידים המשייטים להם במערכת השמש, ענני גז ואבק וכן גלקסיות, שכל אחת מהן מונה עשרות ומאות מיליארדי כוכבים. (כדאי לציין, שבעת הכנת האטלס "נזרקו" כרבע מיליארד גרמי שמים שנקלטו במצלמות הטלסקופ, אך עצמת אורם היתה חלשה מכדי שיהיה אפשר להפיק מהם מידע איכותי).

נראים בתת אדום

תחום התת-אדום הוא התחום שבו נפלטת קרינה מגופים יחסית קרים. השמש, שטמפרטורת פניה היא 6,000 מעלות, פולטת את רוב הקרינה שלה באור הנראה. כוכבים צעירים כחולים פולטים את רוב הקרינה שלהם בתחום העל-סגול. תחום התת-אדום הוא התחום של הקרינה הנפלטת מהגופים הקרים יותר בחלל ובהם ננסים חומים, כוכבי לכת, אזורים קרים של עננים מולקולריים ואבק וענני גז ואבק, המקיפים גרמי שמים שונים כגון כוכבים, ליבות גלקסיות ושרידי התפוצצויות כוכבים.

לכן, תצפיות שנערכו באורכי גל אלה, הן באמצעות טלסקופים קרקעיים שיכולים לקלוט חלק מהקרינה התת-אדומה והן באמצעות טלסקופי חלל דוגמת שפיצר, הרחיבו עד מאוד את הידע שלנו לגבי אותם גופים קרים ואזורים בגלקסיה שלנו ובגלקסיות אחרות בהן יש ריכוזי ענני גז ואבק, בהם נוצרים כוכבים ומערכות שמש אחרות וכן גזים ואבק שנפלטו מכוכבים גוססים וכאלה שהתפוצצו בסוף חייהם. גם הכוכבים הקלים והקרים ביותר בגלקסיה התגלו באמצעות קרינה זו וכן דיסקות אבק המצויות מסביב לשמשות צעירות שזה עתה נוצרו, בהן נוצרים, כפי הנראה, כוכבי לכת.

צילום: נאס"א

שרידי סופרנובה (כוכב שהתפוצץ) המכילות גז המתפשט בחלל (צילום: נאס"א)

היקום של כולם

טלסקופ WISE שוגר ב-14 בדצמבר 2009 וכאמור גילה בין היתר את הכוכבים הקרים ביותר בגלקסיה, כאלה שהטמפרטורה על פניהם כמה עשרות מעלות בלבד. אלה קרויים ננסים חומים והם החוליה המקשרת בין כוכבי לכת ענקים לכוכבים. כן נתגלה אסטרואיד המקיף את השמש ומצוי במסלולו של כדור הארץ (אסטרואיד טרואיני). אטלס WISE החדש מרוכז ב-18,240 תמונות של השמים, כל אחת מכסה 1.56x1.56 מעלות של השמים, 4096x4096 פיקסלים, בהם מאוגדים כוכבים, גלקסיות, ענני גז ואבק וכן אסטרואידים שמבוססות על צילומי השמים שערך הטלסקופ בין 7 בינואר 2010 ל-6 באוגוסט אותה שנה. כמות המידע האצורה באטלס החדש היא אדירה והיא עומדת לרשותם של חוקרים ברחבי העולם שישתמשו במידע הרב כדי להעשיר את ידיעותינו על היקום בו אנו חיים.

כל הזכויות לכתבה כאן ב-YNET. תודות לדוקטור  יגאל עובדיה פת-אל - יישר כח!!

ערוץ מאיר לילדים