foto1
foto1
foto1
foto1
foto1
הראני נפלאות

נדידת צבי הים
שחיינים נמרצים למרחקים ארוכים


האוקיאנוס האטלנטי

20 אוקטובר 2006 © מעריב - עיתון חי

היכן גר צב הים?

רבות מהסיבות לנדידת צבי הים ואפיוניה עדיין בגדר השערה, אך אין ספק שמדובר באחת מהתופעות המעניינות ביותר בקרב נדידת בעלי החיים - צבי הים - שחיינים נמרצים למרחקים ארוכים.

כשהיינו ילדים למדנו שלצבים יש 'בית' על הגב. כשגדלנו קצת, הבנו שזה לא באמת בית, אלא שריון המגן עליהם בעת צרה. גם צבי ים, שהתפתחו מצבי היבשה, מוגנים ע"י אותו השריון, אך לעומתם הם אינם יכולים להיכנס לתוכו ו'לגור' בו; צבי הים נודדים מאות ואף אלפי קילומטרים בימי חייהם, שנמשכים להערכת מומחים כ-80-100 שנים (הידע בנושא עדיין מצומצם).

צילום: ד"ר רוברט שרויידר

צבי הים נמצאים בתזוזה עוד בתחילת דרכם. הטלת צבי הים מתקיימת ביבשה, ובדרך פלא צבונים שאך הגיחו מהקן, מצליחים לאתר את הים בחשכת הלילה. זאת הם עושים בעזרת כמה סימנים - השיטה הדומיננטית ביותר לאיתור הים היא משיכה למקור האור הבהיר ביותר. לצערנו, צבונים שבוקעים בחופים אשר תאורה מלאכותית מגיעה אליהם תועים בדרכם אל הים.

סימן נוסף המכוון אותם אל הים הוא השיפוע - הצמחייה המכסה את החוף נמצאת בצדו המרוחק של הקן מהים, ולפיכך הים נראה נמוך יותר. הצללים שצמחיית החוף והמצוקים מטילים נראים בלילה גבוהים מקו המים. זאת ועוד, בדרך כלל החוף יורד בשיפוע לכיוון הים, ולכן על הצבונים פשוט ללכת במורד החוף. רמז אפשרי נוסף העוזר לצבונים במציאת הים הוא רחש הגלים המתנפצים.

מהרגע שהצבונים מרגישים כי אין מתחתם עוד קרקע מוצקה הם מתחילים לשחות במרץ רב נגד כיוון הגלים המתנפצים אל החוף. שמירה על כיוון זה תיקח אותם לים הפתוח, הרחק ממקום התקהלותם של דגים החפצים להשביע את תאבונם. כדי להמשיך להתקדם בכיוון זה נראה כי צבי הים סומכים גם על השדה המגנטי המקיף את כדור הארץ, שניתן להשוות אותו למגנט ענקי.

צילום: מישל פיטרסון

בקוטב הצפוני ובקוטב הדרומי (עם סטייה מסוימת) נמצאים גם קוטבי המגנט. ככל שמתרחקים מקו המשווה לכיוון הקטבים, כן העצמה המגנטית מתגברת - וייתכן שצבי הים מסוגלים לחוש את המדד הזה. כן ייתכן שצבי הים יכולים להבחין בזווית המשתנה בין פני כדור הארץ לקווי השדה המגנטי; בקו המשווה זווית זו היא 0 מעלות, וככל שמתקרבים לקטבים, כן היא גדלה - עד זווית ישרה (90 מעלות) בקוטב המגנטי של כדור הארץ.

מתמצאים בשטח

בים הפתוח הצבונים שוחים בגפם בדרך כלל עם זרמים מעגליים בימים ובאוקיינוסים. בזרם הצפון אטלנטי למשל סטייה צפונה או דרומה עלולה להביא למות הצב ממים קרים מדי, וסטייה ממסלולו יכולה להוביל לאיבוד דרכו. כשהצבים הצעירים גדולים דים, הם שוחים לאתרים שופעי מזון במים רדודים.

כשיגיעו לבגרות, בגיל 30-10 שנים, ייתכן שידבקו לאזורי הזנה אשר ביקרו בהם בצעירותם או שימצאו אזורים חדשים. משלב זה של חייהם יזדווגו הצבים, ובצורה מדהימה יחזרו צבות הים להטיל בחוף שהן בקעו בו. תופעה זו נקראת פילופטריה, היא מבוססת על מנגנון החתמה, אך הסבר מדויק כיצד היא מתחוללת עדיין לא הוכח. לאחר עונת ההטלה המתישה צבות הים שבות לאזורי הההזנה; לרוב, לאותם מקומות בדיוק.

צילום: קלייר פאקלר

חוקרים ברחבי העולם מצמידים לשריון צבי הים משדרים לווייניים ועוקבים אחר מסלול נדידתם. צבות ים ירוקות, המטילות באי אסנשן שבמרכז האוקיינוס האטלנטי, תועדו שוחות אלפי קילומטרים ממערב לאזורי ההזנה שלהן מול חופי ברזיל. השיבה לאותו החוף כדי להטיל ולאותם אזורי הזנה מראה כי לצבי הים יש חוש התמצאות מפותח. מחקר שהעבירו בו צבות ים חומות למקומות מרוחקים מחופי הטלתן בדרום אפריקה הראה שלמרות שינוי מיקומן, הן הצליחו להגיע לאזורי ההזנה.

מלבד הניווט לכיוון מסוים, ביכולתם של צבי הים להתמצא ביחס לנקודה מסוימת; כלומר הם בעלי חוש 'מפה'. גם כאן אחד מאמצעי הניווט הוא השדה המגנטי של כדור הארץ. תאוריות נוספות שנחקרות הן ניווט על פי זרמים, עומק קרקעית הים וכיוון הרוח. כן נחקרת התמצאות הצבים על פי הרכב כימיקלי במים ובחול של מקומות מסוימים, ידע תורשתי וטמפרטורת המים. ידוע על צבי ים צעירים באזורים ממוזגים הנודדים בחורף למקומות קרובים יותר לקו המשווה. לעומתם, בצבי ים החיים באזורים טרופיים, לא נצפתה נדידה עונתית.

צילום: מאגי נאגוס

תחת שמי ים תיכון (ומחוצה לו)

אוכלוסיות צבי הים בים התיכון נפרדות מאלה שבאוקיינוס האטלנטי. בעזרת משדרים תועדו צבות ים חומות שהטילו בצפון קפריסין נודדות מחופי ההטלה לאזורי הזנה מול חופי לוב, שם הן ישהו בימי החורף. לאחרונה הוצמד משדר לצבת ים ירוקה מול חופי סוריה; זו נדדה דרומה לאורך חופי לבנון וישראל והמשיכה מערבה לאורך חופי מצרים.

בחופי הים התיכון של ישראל מטילות צבות ים חומות וירוקות. בזכות פעילות פקחי רשות הטבע והגנים, אשר מעתיקים את קני צבי הים שהוטלו בישראל לחוות הדגרה, ניתן לשמור על הקנים ולעקוב אחר בקיעת הצבונים. בשנה זו מעריכים שיבקעו כ-10,000 צבי ים חומים וירוקים בישראל.

צילום: מארק פלטשר

יניב לוי, מנהל המרכז הארצי להצלת צבי הים (רשות הטבע והגנים), מספר כי צבות הים המטילות בישראל לא תועדו מעולם בעזרת משדרים בשל העלות הגבוהה של מכשירים כאלה. לעומת זאת, הוא מסביר שעל פי בדיקות גנטיות, נמצא סמן גנטי ייחודי לכמה מצבי הים המטילים בישראל. בחבל קטלוניה שבספרד נמצאו שני צבי ים מתים בעלי אותו סמן גנטי ייחודי, והדבר מעלה את האפשרות שאוכלוסיית הצבים המטילה בחופי ישראל נודדת עד לאגן המערבי של הים התיכון. בצבי ים אחרים שנבדקו גנטית בחופי ישראל נמצא סמן גנטי המאפיין צבי ים רבים בכל הים התיכון, ומלבד שני סמנים גנטיים אלו, ידוע על עוד ארבעה סמנים גנטיים הייחודיים לאזורים מסויימים בים התיכון.

בעולם קיימים שמונה מינים שונים של צבי ים - כולם בסכנת הכחדה. תופעת הנדידה משתנה בין המינים: צב הים הגלדי גומע את המרחקים הארוכים ביותר ובעל יכולת לשרוד בטמפרטורת מים קרה יחסית. הוא נודד במים הפתוחים שבאוקיינוס בין ריכוזים גבוהים של מזון ושוחה ברציפות בין אזורי הזנה שאינם קבועים. לעתים נדירות הוא מגיע לים סוף ואף אל מול חופי הים התיכון של ישראל.

כמו צב הים הגלדי, גם צב הים הזיתני נודד ללא מסלול קבוע בין אזורי הזנה מזדמנים במים הפתוחים. שלושת מיני צבי הים - החום, הקמפ רידלי והשטוח, שוחים בחיפושם אחר מזון לאורך היבשה במים רדודים ובמקומות קבועים. נקודה מעניינת היא כי זכרי הקמפ רידלי נשארים ככל הנראה במקומות מחיה קבועים. לעומתם, רוב זכרי צבי הים נודדים לאזורי הזיווג, בדרך כלל מול חופי ההטלה, ובסיום עונת הרבייה נודדים לדרכם. צב הים השחור נודד רק בתחום מזרח האוקיינוס השקט לאורך החופים המערביים של אמריקה. צב הים הקרני, אשר נהנה לאכול ספוגים, וצב הים הירוק, אשר ניזון מאצות ומעשב ימי, שבים לאזורי הזנה קבועים במים רדודים בקרבת החוף. אף שאינם מטילים בחופי ים סוף של ישראל, שניהם קיימים במפרץ אילת.

בהכרת מסלול נדידת צבי הים ואופיו טמונה חשיבות רבה. עלינו להגן על אזורי המחיה שלהם מאחר שהם נמצאים בסכנת הכחדה בכל העולם. בנייה ופיתוח בחופי הטלה והרס של אזורי הזנה פוגעים קשות באוכלוסיות צבי הים. בעזרת מחקר והבנת חייהם של הזוחלים המדהימים הללו נוכל לחשוב על פתרונות להצלתם.

כדי לתרום לקידום מחקר צבי הים בישראל ולהצלתם, דווחו על כל צב ים חי או מת: 6911*. לתיאום הדרכות וביקורים במרכז הארצי להצלת צבי הים: 3639*

צילום: פיטר לינדגרן
כתב: עדי וינברגר - עיתון חי

נדידת בעלי החיים - מאמרים נוספים

Copyright © 2025 Copyright הראני נפלאות Rights Reserved.